היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
אמיתי בן שפטיה
לדף היוצר
מגדולי פייטני איטליה, מחכמי היהודים וראש הישיבה בקהילת אוריה (באיטלקית: Oria. בספרות הרבנית: אוֹיְרִי), במחוז פוליה שבדרום איטליה, ובנו של החכם והפייטן שפטיה בן אמיתי. חי ופעל באזור שנת ד'תר"ן (890). ראש אסכולת הפיוט הדרום-איטלקי וממעצבי הפיוט המרכז־אירופי בכלל. מפיוטיו הרבים היו לאבני היסוד של הסידור ומחזור התפילה היהודי, מהם הידוע ביותר הוא פיוטו המונומנטלי אזכרה אלהים ואהמיה.
יצירה בהפתעה

א

רוֹוחים והולכים הדיבורים על אלה, הבהוּלים לארוז

כלי־אריזתם, מזוודות־מסע ומשא, ושלא נמחק מעליהם הפתק, שרשום בו שם

ארץ־מוצאם בארצות־אירופה, והרי הערה־לתוּמה, השלובה ברשימת־בקורת על

קונצרט. הכותב, מנשה רבינא מדבר בשבחה של פסנתרנית ואומר: "הלכתי

לקונצרט – מתוך בטחון, שהקהל יידחק לאולם בהמוניו, כדי לזכות שוב

מהוד־צליליה. ולתמהוני היו מקומות ריקים באולם. איך להסביר עובדה זו? הרי

הפסנתרנית הצעירה היא מיחידי הסגולה בתוכנו. עוד זמן קצר, עם היפתח

שערי־העולם תעוף למדינות רחוקות ואנו נוכל ליהנות רק מהדי הופעתה, כשם שאנו

נהנים עכשיו לשמע ההצלחות של – – –". וכן הוא אומר, כי "התקוה, שהפסנתרנית

הצעירה תוכל בקרוב לצאת לעולם הרחב" מאַלצתוֹ להעיר לה מה בענין

הרכב־תכניתה, שתוכל להשמיע מה שראוי לה להשמיע "במקומות הופעתה להפגנת

מקור־מחצבתה" (“דבר”, גל' 5743).

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

יחיאל מיכל פוחצ'בסקי

זכרונות ויומנים: מהתם להכא [מפה לשם] פתיחה; "בית אבותי"; "בבית המדרש"; נשים צדקניות; חיבת ציון; "ראשית צעדי בדרך לעליה"; ראש פינה; יסוד המעלה – ראשית; קורות הקדחת בחולה; ביקור הברון בראש פינה; יסוד המעלה – התבססות; לקראת פרדה; הילולה דרבי שמעון במירון – ל"ג בעומר תרמ"ח; "חזרה ליהודה" – מראש פינה לראשון לציון; ראשון לציון – רשמים ראשונים; הפקידות ומלאכתה – בלוך ושלטונו בראשון לציון; הפקידות ומלאכתה – מחדל קניית האדמות; העבודה בראשון לציון; באר טוביה; חיי החברה במושבות יהודה; ואדי אל חנין; פתח תקוה; שידוך; המסע לרוסיה; שוב בשערי הארץ; קן צעיר; הפקידות ומלאכתה – על נוהל העבודה במושבות; זמורות גפנים מיסוד המעלה – "אלף לילה ולילה"; על כן נקרא שמה רחובות; עלייה לרגל לירושלים; הפקידות ומלאכתה – עבודה פורייה ובזבוז; האפוטרופסות ובנותיה – דיכוי ושחיתות; טרגדיה ראשונה במשפחה; פורים ברחובות; חינוך עברי ביפו; "אורות וצללים" – הגל השני של העלייה הראשונה; בלוך והצרפתייה – חלק א; "תור הזהב"; קשיי משפחה צעירה; מפקיד לאיכר חופשי; מכת פקידים; בלוך והצרפתייה – חלק ב; האפוטרופסות והמשפחה המורחבת; שני טיולים לגליל; התפתחות ענף הגפן ומחדל שיווק היין; "שפתנו כובשת מעמד"; השחיתות יוצאת לאור; מעבר המושבות לניהול יק"א; לַעֲקוֹר נָטוּעַ; אוגנדה; נצחון העברית; אגודת הכורמים; "דם"; "מכת ארבה"; גזרות על היישוב; נסיגת הטורקים בדרום הארץ; ניל"י; מלחמה במושבות יהודה; פיצול הארץ; השלמת הכיבוש הבריטי; אחרית דבר (תרפ"ז)
מאמרים ומסות: נסיונותינו על פי יזמת הברון אדמונד; לתולדות התפתחות הגפן בישובנו החדש; שאלות ותשובות על־אודות הגפן; שאלות ותשובות לגִדול השקדים; מסיקת הזיתים, כִּבושם, ואופן עצירת השמן; החזזיות על העצים; על הקרציות ומזיקים אחרים

חנוך ברטוב

פרוזה: מעל פסגת הר הצופים; הגניבה הספרותית הגדולה; פה, על הר זה; אמת מארץ־ישראל, 1990; עצמנו ובשרנו; ביאליק, אבי ואמי; אין נס־חרוב; לשבת ולכתוב קצת
מאמרים ומסות: תמונות מפלנטה אחרת; הכלות והכלים של יוסל ברגנר; ילדי המלח; בין אשם לאמונה; האוניברסיטאות של "הזקן"; ההיסטוריה כעניין אישי; סוד מסודות ההווייה ההיסטורית; געגועים על פיכמן; בין טיפות־מים לשירים וסיפורים; "לכו הביתה וקחו אתכם את הזז!"; גלות וקצפת; אכן, גלות הגועל; הוויית קוצים; אחרון הראשונים; "הגאווה להיות יוצרי העברית המהלכת"; יומה של ההיסטוריה; שלושה נרות; סהר אחד עשה שנינו; תנים וחרב וכינור; "אנחנו חרישים נלכה"; קול מתוק מעז; עם הלל – עד יריחו; זה לא היה בעיתון; מישהו פה צריך לבקש סליחה; היכן אתה היום?; שלושת גלגולי הרופא מחארבין; החיים, הגורל, הספרות; החיים, הגורל ובוריס ולאסטארו; איסאק אמנואילוביץ והמחסום הבלתי־עביר; טיול ישראלי בגולאג; מעגל נסגר ונפתח; מי "השילוח" ההולכים אל היאור; ג'ורג' סטיינר וחילול השתיקה

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

מבטים על יהודה נפך

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

מאת המתנדבת אורנה אגמון בן-יהודה: יהודה נֹפך מוזכר בביוגרפיה שכתב שמואל ליב ציטרון על לב לבנדה, סופר רוסי אשר משלו תרגם ציטרון את הנובלה אברהם בן יוסף. בביוגרפיה של לבנדה מצטייר נפך כבדחן. לבנדה כותב אודותיו לציטרון:

“הואילה נא לאמר בשמי למר נפך, כי נכון אני להחזיק לו טובה מרובה אם יטריח את עצמו לרשום לי בכתב בלשון היהודית את הביאור המופלא, שנתן המורה המנוח שאפיר לתלמידיו בדיני “שוא נע ושוא נח”. ביאור זה הוא כל כך עשיר בהומור שלו, עד שבכל פעם שהריני נזכר בו, קרוב אני להֵחָנֵק, ממש, משחוק. לפיכך רוצה אני מאד, שיהא ההומור המופתי הזה נמצא אצלי על גבי הנייר, כדי שאוכל להנאות בו אנשים אחרים אוהבי הומור בריא כמותי”.

מתיאור זה מתקבל הרושם כי נפך התנהג כחקיין בכיתה י"ב, אשר מחקה את מוריו במסיבת הסיום. בביוגרפיה של ציטרון על נפך עצמו מצטיר נפך בדגשים שונים לגמרי. אידיאליסט מיסיונר, העוסק בעבודת תעמולה יחידנית, כמו גם מעל דפי העתון. אדם מתוחכם, אשר מעניק שעורי חינם (בחצות הליל) בלימודי חול לתלמידי תלמוד תורה. האם גם בימינו לומדים דתיים אורתודוקסים לימודי חול בהסתר?

את בית הספר המקצועי שהקים הפך ל “בית-גִדול בעלי-מלאכה עברים שומּרי תורת מאַרקס”. בעיני דוקא מצא חן סגנון החשיבה העצמית שלימד לתלמידיו. הלוואי שכל בתי הספר היום היו עובדים בשיטה זו.

"עברו שנה ושנתים ונופך עצמו רכש לו ידיעה גדולה בכל מקצעות-המלאכה הנלמדים בבית-הספר. את מלאכת המסגר ידע על בוריה ולעומקה כאחד האומנים המצוינים. ולא עוד אלא שגם עמד לו כשרונו להמציא תכניות לענפי-עבודה חדשים בברזל ובעשת. ביתרון הכשר דעת הבין להכניס רוח של אמנות בהכלים והחפצים השונים, תוצרת בית-הספר, המוּצאים לשוק. מרוחו זה אצל על

...

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 58694 יצירות מאת 3812 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!